כל אחד והקטנייה שלו

"נבטי הקיטניה לעומת זאת משתייכים ל"אלמנט העץ" שמיוצג בגוף ע"י הכבד, וידוע שאכילתם מנקה ומחזקת את הכבד... אבל התרומה הבריאותית של הקטניות לגוף האדם לא מסתיימת כאן: הקטניות מכילות חלבונים ועשירות בסיבים תזונתיים, פחמימות, סידן, ברזל, וויטמיני B, הן מעודדות חילוף חומרים ומסייעות לוויסות רמות סוכר ושומנים בדם. הן גם מיטיבות עם חולי סוכרת, ובעיקר עם אלה שסובלים מהשתנה מרובה".
החיסרון הבולט היחיד של הקטניות הוא הקושי בעיכולן והצטברות הגזים שעלולה להיגרם מאכילתן. כדי למנוע זאת רצוי לרכך את הקיטניה ככל האפשר. לשם כך יש להשרות אותה 12 שעות לפני הבישול או ההנבטה, ולהקפיד על בישול איטי וארוך. תוספת אצה לתבשיל תסייע בריכוך, תוסיף לחות ותנקז את הרעלים מהקיטניה, (ככל שמחליפים את מי השרייה פעמים רבות יותר, יוצאים יותר רעלים), אפשר גם לבשל את הקטניות בתוספת "זרזי" עיכול כמו זנגביל, דגן מונבט, זרעי אניס, שורש כורכום, כמון. דרך נוספת לעקוף את קשיי העיכול היא לאכול את הקטניות בצורת נבטים. לתינוקות מתחת לגיל שנה וחצי אין לתת קטניות.
הקיטניה היחידה המותרת לילדים מתחת לגיל 4 היא העדשים, ובין גיל 4 לגיל 7 אפשר כבר לתת אפונה, מאש ואזוקי. כל סוגי הקטניות, למעט פולי הסויה, מסלקים עודפי נוזלים מהגוף, משתנים ומייבשים. כדי להפחית את אפקט הייבוש כדאי להוסיף מעט שמן למאכל. דוגמה: חומוס + טחינה/שמן זית). תוספת דגן לתבשיל תשלים את החלבון ותהפוך אותו לתחליף מצוין לבשר.

המדריך לסוגי הקטניות

להלן מדריך מקוצר לסוגי הקטניות השונים ומכיוון שהרפואה הסינית מייחסת תכונות ופעילויות שונות של מזונות שונים ל"טמפרטורה האנרגטית" שלו - תמצאו לצד כל סוג תיאור כמו "קריר", "חמים" או "נייטרלי".

"אדוקי" או "אזוקי" - מזון קל לעיכול , בעל טעם מתוק -חמצמץ, והטמפרטורה האנרגטית ניטראלית ומעט קרירה.
למה זה טוב? לחיזוק הלב, המעי הדק והכליות. ל"ניקוז" חום פנימי שנוצר בעקבות מצבי מתח, עלייה בלחץ דם, דלקות, גלי חום, להמרצת זרימת הדם, להפחתת נפיחויות, לטיפול בדלקות בדרכי השתן ולהגברת ייצור חלב אם.
לטיפול בדרכי השתן מומלץ לשתות 3 פעמים ביום חצי כוס מיץ אזוקי חצי שעה לפני הארוחה. להגברת ייצור חלב אם: לשתות עם הארוחה ,את מיץ האזוקי מכינים מבישול 5 כוסות מים עם כוס אזוקי במשך שעה ולסנן (ניתן להמשיך לבשל את האזוקי למאכל בתוספת מים).

מאש - מונג (black eyed pea) - מזון קל לעיכול,בעל טעם מתקתק, איכות אנרגטית - קרירה, נמנית עם קבוצת "מקררי קיץ" כלומר המזונות שמסייעים לקרר את הגוף מחום שמקורו חיצוני ומשום כך מומלץ לאנשים שנוטים לסבול מקור לא להרבות באכילת ה"מאש" או להקפיד לשלב אותה עם מזונות מחממים,לפי הרפואה הסינית חודרת אנרגיית ה"מאש" לכבד, ומנטרלת את רעילותו.
למה זה טוב? לסילוק רעלים וניקוי הכבד, לקירור חום קיץ ולפריחות עור. כיוון שרבים צורכים את קיטנית ה"מאש" כנבטים, צריך לזכור שאלה קרים אף יותר. הם מטהרים יותר ומשתנים פחות. הנבטים מומלצים בעיקר לטיפול בתהליכים דלקתיים באברים התחתונים כולל דרכי השתן, ברעילות כבד ובדלקות עור.במקרים של פריחות עור שנוצרות בקיץ המתבטאות באודם, גרד וחום - מומלץ לשתות מרק מאש.

שעועית שחורה - קשה לעיכול, הטעם מתוק והטמפרטורה האנרגטית חמימה.
למה זה טוב? לדלקות גרון, לאיבוד קול, להרטבות לילה, לגלי חום, להוצאת אבנים מהכליות, ולסימפטומים במערכת הרבייה שמקורם בכליות (חוסר פוריות בדרגות שונות אצל גברים ונשים, אימפוטנציה של גברים), הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיות הנ"ל היא שתיית מיץ שעועית שחורה שניתן להכנה בדיוק כמו מיץ האזוקי.

שעועית לבנה (שעועית לבנה עם נקודה שחורה) - קשה לעיכול, הטעם מתוק והטמפרטורה האנרגטית קרירה.
למה זה טוב? כמשתן חזק ולסובלים מבעיות כליות.

שעועית ירוקה - מזון קשה לעיכול ,בעל טעם מתוק והטמפרטורה האנרגטית ניטראלית.
למה זה טוב? לחיזוק הטחול, הלבלב והכליות ולהעשרת הדם. השעועית הירוקה חשובה מאוד לחולי סוכרת הסובלים מסימפטומים של השתנה וצמא. מסייעת לשלוט בפליטת הזרע, בשלשולים ובדלקות נרתיק ,אולם עשויה להחמיר מצב של עצירות.

חומוס - מזון קשה לעיכול ,בעל טעם מתוק ,הטמפרטורה האנרגטית חמימה.
למה זה טוב? למצבי אנמיה, כמשתן,לחיזוק הטחול, הלבלב והקיבה. מומלץ מאוד לחולי סוכרת. במקרים של אנמיה מומלץ לבשל את החומוס לחוד וללא כל תוספות.

פול - מזון קשה לעיכול ,בעל טעם מתוק והטמפרטורה האנרגטית ניטראלית.
למה זה טוב? התכונה הבולטת ביותר שלו היא ההשפעה ה"מכווצת" וה"סופחת", משום כך הוא מומלץ לאכילה במצבים של אי שליטה בהפרשות וב"בריחה" של נוזלי גוף (שלשולים כרוניים, דליפות שתן/צואה ודימומים).
במקרים של שלשול מומלץ בעיקר הזן הקטן של הפול, בישול הפול מצריך השרייה מוקדמת של 12-24 שעות.

עדשים - הקיטניה הקלה ביותר לעיכול, נפוצה בעיקר בהודו, טעמה מתוק והטמפרטורה האנרגטית נייטרלית.
למה זה טוב? ללב,למחזור הדם וכמשתן קל.

  • העדשים האדומות - טובות במיוחד לחיזוק מחזור הדם והלב.
  • העדשים הירוקות - טובות במיוחד לחיזוק הכבד.
  • העדשים החומות - טובות במיוחד לחיזוק הטחול והקיבה.
  • העדשים השחורות - טובות במיוחד לחיזוק הכליות.

כל סוגי העדשים אינם דורשים השרייה לפני הבישול וכדי להקל את תהליך העיכול מספיק להעביר אותם הנבטה קלה,גם משך הבישול שלהם קצר מזה של כל הקטניות האחרות.

אפונה ירוקה - קלה לעיכול, טעמה מתוק והטמפרטורה האנרגטית ניטראלית.
למה זה טוב? לחיזוק הטחול, הלבלב והקיבה.לשמירה על זרימה רציפה ושוטפת של אנרגיה (זרימה בלתי שוטפת גורמת להקאות, שיהוקים, גיהוקים, שיעולים). כמשתן וכמשלשל קל, להקלה במצבים של עוויתות, בצקות, עצירות, דלקות עור וחבורות.

פולי סויה - הקיטניה הקשה ביותר לעיכול, ההנבטה תקל את העיכול ,הטעם מתוק והטמפרטורה האנרגטית קרירה. בניגוד לקטניות האחרות היא לא מייבשת ולא משתנת אלא מגבירה לחות בגוף ,מחזקת, מסייעת לחיזוק ה"יין" (היסוד הנשי) ולכן יש לנהוג בה זהירות במצבים של "עודף יין" (תחושת קור, חוסר מרץ, אדישות וכו').
למה זה טוב? למצבים של חום (כולל גלי חום), יובש (כולל עור יבש), לעצירות קשה, לנשים בגיל המעבר (בגלל תכולת הפיטואסטרוגנים הגבוהה), למצבי רעילות ולבעיות עור שבעקבות רעילות הדם, לחולי סוכרת, לחיזוק הכליות, לטיהור המעיים הלב וכלי והדם, לשיפור מחזור הדם ולהגברת ייצור חלב אם.
מתי להיזהר? במקרים של שלשולים, ליחה וקנדידה. הסויה דורשת זמן השריה ממושך (לפחות 24 שעות ורצוי עם אצה), ובישול ממושך (גם עם אצה), נבטי הסויה קלים יותר לעיכול, קרירים ומתוקים יותר, הם משתנים יותר מהקיטניה עצמה, ואכילתם מומלצת לאנשים שסובלים מבעיות פרקים מלוות בבצקות, מנפיחות ואדמומית, ומהיתקעויות מזון. בצורותיה המעובדות של הסויה (טופו ומיסו לדוגמה )גדלה ההשפעה המחזקת על הטחול.

מוצרי סויה:

טופו - מזון קשה לעיכול ,(מומלץ לבשלו) בעל טמפרטורה האנרגטית קרירה , דל קלוריות ועשיר בויטמיני B. לפי הרפואה הסינית הטופו מחזק את "יסוד המתכת" כלומר: את מערכת הנשימה, הריאות והמעי הגס,הוא בעל פעילות אנטי דלקתית, מומלץ לצריכה בגיל המעבר ובמצבי חסר של סידן וברזל. הסידן שמכיל הטופו נספג בגוף טוב יותר מסידן החלב.

מיסו - צורת הסויה הקלה ביותר לעיכול ומכילה חיידקים ידידותיים. זוהי סויה שמותססת במשך חצי שנה עד שנתיים עם עובש, מלח ודגן (בד"כ אורז, גריסים או כוסמת). ככל שמשך ההתססה ארוך יותר - הצבע כהה יותר והטעם חריף יותר. המיסו הכהה הוא המומלץ ביותר לאכילה בחורף. את המיסו החום-אדמדם ניתן לאכול כל השנה, והמיסו הבהיר - מומלץ בקיץ. המיסו מחזק, מוריד חום, מנקה את מערכת העיכול, מטהר מרעלנים סביבתיים ומקרינה, ומומלץ למעשנים ולעוברים טיפולים כימותרפיים. הוא מומלץ גם בטיסות כדי להקטין את תופעת "ג'ט לג", ומוגדר גם כמזון התורם לאריכות ימים. בגלל תכולת המלח הגבוהה אין המיסו מומלץ לסובלים מיתר לחץ דם ובעיות כליות.

תגיות

כתוב תגובה

השם שלך:

דוא"ל:

תגובה: הערה: HTML לא פעיל!

הקלד את הקוד המופיע בתמונה שלפניך: